האופוריה הראשונית שקשורה להודעה המשמחת, למרבה הצער, הוחלפה מהר מאד בדאגות להמשך התנהלות היום ; בריכה, צהריים, שנ"צ לקטן, סרט לגדול, א.ערב…. בנוהל.
בשעות הערב זוגתי ואני ישבנו לבדנו בסלון ביתנו והתחלנו לחשוב על משפחתנו שעתידה לגדול תוך פחות משנה ; איזה כיף יהיה לצאת לטיולים. ארוחות משפחתיות גדולות, בית חי ותוסס… אני מקוה שזו בת. יהיה מגניב 3 בנים. ואם זה תאומים?
השאלה האחרונה גררה שתיקה של כמה רגעים שלוותה בחיוכים שירדו לנו מהפנים. מה קשור עכשיו תאומים? אנחנו לא ערוכים לזה! זה להפוך סדרי עולם, מכל הבחינות!
אותה מחשבה ליוותה אותנו במשך קרוב לשבוע. בחילות הבוקר (שנמשכות כל היום) של זוגתי היו עזות יותר מאשר בהריונות קודמים, מה שגרם לה לחזק את החשד שמדובר בתאומים.
בעוד זוגתי סובלת מבחילות ולא נמצאת בקו הבריאות, לקחתי על עצמי משימות ביתיות נוספות, בזמן שהדאגות רצות במוחי : עוד כמה שנים של לילות בלי שינה. איזה הוצאה מטורפת על גנים, מטפלות, מיטות…. הכל יבוא/ילך בזוגות מעכשיו ! תכננו למכור את היונדאי גטס שלנו ולהשתדרג למכונית משפחתית, עכשיו צריך לבדוק מחירים של מיני ואן / מיניבוס! איך נעמוד בזה?!?!
מצד שני, אם זה מה שההוא מלמעלה רוצה… זה מה שיהיה. כל שנותר לי לעשות הוא להיות שם עבור שלי.
היא מצידה גם כן לא הכי התלהבה המרעיון של ללדת תאומים, גם בגלל הגיל וגם העובדה שבהריונות קודמים סבלה מלחץ דם גבוהה במיוחד שהפעם אמור להרקיע שחקים.
באחד הערבים, סיפרה לי שערכה איזושהי בדיקה ולפי כמות המשהו שנמצאה במשהו אחר בדם שלה, קיים סיכוי סביר להערכתה ולפי פורומים שונים לנשים בהריון, שמדובר בלפחות 2 עוברים. הרגעתי אותה והסברתי שכל הפורומים ואפילו ויקיפדיה הם לא סמכות בעניין. יש להמתין לבדיקה רצינית של רופא ואולטראסאונד שקבענו לשבוע מאחור יותר.